Contact Me

ראש השנה – הזמן להשלמת העבר ובריאת העתיד

ראש השנה מהווה הזדמנות מצוינת  לכינוס משפחתי, לארוחה טובה, לטיול בטבע, או למפגש עם חברים. חג זה  גם מאפשר לנו לבחון ולסכם את ההתנהלות שלנו בשנה שחלפה ולהיערך לקראת השנה שבפתח.

מנקודת ציון לנקודת בריאה

ניתן להתייחס לחג זה כתאריך שרירותי בזמן, עוד נקודת ציון למעבר בין סוף להתחלה. אך ביהדות ראש השנה הוא גם יום הבריאה המהווה ראשית והתחלה של פרק זמן חדש, המסמל כעין בריאה מחודשת של העולם,  מעין החלטה על המשך קיומו של העולם, מחדש.

זמן להתבוננות ובחינה

ראש השנה מציין את תחילתם של  עשרת ימי התשובה, שבהם אנו מוזמנים לערוך חשבון נפש  ולתקן את מעשינו, לפני הנשיאה בדין ביום הכיפורים.

אנו יכולים לנצל ימים אלה ללקיחת פסק זמן  ועריכת מאזן, להתבונן במעשינו בשנה החולפת ולבחון האם הייתה זו שנה ראויה? האם היא הצדיקה את קיומה? ויותר חשוב האם ראוי להמשיך כך גם בשנה הבאה?

זה הזמן להתפנות מהפעילות השוטפת, להאט את מרוץ  העשייה המטמטם ולעבור לעמדת הצופה, הבוחן ומסתכל על עצמו מבחוץ. התבוננות זו  מאפשרת לנו לבחון מהו הכיוון אליו מתקדמים חיינו. יתכן ועלינו לחזור ולקחת את ההגה של חיינו לידיים, במידה ואנו רואים שאנו פועלים על פי טייס אוטומטי שאינו מוביל אותנו ליעדנו. (כל זאת בהנחה שאנו באמת חלק מאותם ברי מזל שיודעים לאן מועדות פניהם לא רק דואים לאן שתיקח אותם הרוח). סידרו עבורנו הפוגה, במהלכה נוכל לחדול לחטוב עצים  ולהשחיז אותנו, הגרזן, רגע לפני ההסתערות על העיסוק והאתגר הבא.

השלמה

בראש השנה אנו יכולים אף להשלים את השנה שעברה, לקבל את  כל מה שהיה ולהשתחרר מ"אי ההשלמות" וחוסר ההצלחות,  המלוות בדרך כלל ברגשות עזים שצורבים אותן אצלנו בתודעה.

אנו מוזמנים להכריז על השנה שעברה כשלמה, למרות שלא הייתה מושלמת. הכרזה זו נוגדת את העיצוב שלנו כבני אדם שבדרך כלל אל מול סיום אנו מתמקדים בדברים שלא הספקנו לעשות, הדברים ש"לא עבדו" או היו חסרים. התמקדות זו משאירה אותנו אולי "רעבים להישגים"  ומכווני מטרה אך ממש לא מוגשמים.

כשאני מכריז על דבר כשלם, אני מקבל לגמרי  את מה שהיה  וגם את מה שלא היה, הנושא סגור מבחינתי אני מוכן להמשיך הלאה. אני  מקבל את חוסר המושלמות ואת הפער הטבעי בין התרחשות הדברים בחיים לבין איך הייתי רוצה שיקרו. אני מביא חמלה כלפי וכלפי אחרים, מביט לאחור ברוך ולא בזעם ונותן לשופט הפנימי שלי  לנוח – בידיעה שעשיתי כמיטב יכולתי, ואם לא אז אעשה כך בשנה הקרובה.

סליחה

עשרת ימי התשובה שמתחילים בראש השנה מעניקים לנו הזדמנות ל"רדת מהעצים" עליהם טיפסנו במהלך השנה, לבקש סליחה ולסלוח.

בקשת סליחה ממי שפגענו בו אינה קלה מכיוון שהיא מוציאה אותנו מ"אזורי הנוחות" שלנו,  דורשת מאיתנו לשים את הצדקנות שלנו בצד, לוותר על הצורך להיראות טוב ולקחת סיכון ש"נצא פראיירים" או שידחו את סליחתנו (משמע אותנו). עם זאת, בקשת הסליחה מאפשרת לנו לחזור ולהיות אנושיים, רגישים ואכפתיים ומסייעת לנו לחוש שלווים ושלמים יותר עם עצמנו.

אנו משתחררים מאחיזת הדיסוננס הבא: מכוון שקשה לנו לחיות עם כך שפגענו באחר, כי זה נוגד את התפיסה הכללית שלנו את עצמנו. אי לכך, נכריז על  האדם שנפגע כ"לא בסדר" או "לא ראוי" ונחפש  כמה שיותר עדויות, וצידוקים לתפיסה זו, תוך ניצול תמיכתן של 'קהילות הסכמה' שניצור ונגבש. המרחק מהפיכת החבר הטוב ביותר לאדם זר שאיננו סובלים או אפילו אויב ממש אינו גדול.

סליחה - כאשר אנו סולחים לאחר, אנו משתחררים ממצבור עודף של רגשות  מיותרים (כמילות שירה של גלי עטרי) וקשים שמכבידים בעיקר על עצמנו.

מחקרים מראים שהסיבה  מספר אחת להתקפי לב  היא "לב כועס" אז אולי כדי שנשתחרר מהכעס שהולך וסותם את עורקינו.

Forgiving –  היא סלחנות באנגלית  ואם נפצל אותה לשתי מילים- For Giving –  נזהה שכאשר אתה סולח, אתה בעד נתינה או חוזר לתת כבעבר. אתה מיטב לא רק עם מושא סליחתך אלא בעיקר עם עצמך.

מנהג חג נוסף המסייע לנו לנוע ללא מטען של אי השלמות ורגשות קשים – הוא מנהג התשליך במהלכו אנו נפטרים מכל העוולות שעשינו בשנה האחרונה, שמים את העבר במקום לו הוא ראוי בעבר ולא לוקחים אותו עימנו לעבר העתיד.

רתימת העבר לטובת העתיד

בכל רגע נתון יש שני כוחות אפשריים שעשויים להשפיע על החוויה שלנו בהווה – העבר או העתיד. אני באופן אישי מעדיף לחיות לתוך עתיד שמושך ומאתגר אותי, מעורר בי השראה ולא להמשיך ולסחוב את אי ההשלמות שלי מהעבר, או להיות מובל על ידי התפיסות והאמונות שלי שבדרך כלל אינן משרתות אותי. ללא בחינה מדוקדקת שלהן הם תמשכנה להשפיע על התנהלותי בהווה וגם תעצבנה את עתידי. עתיד שהוא המשך ישיר ולינארי של העבר.  אם נמשיך בדרך זו  אמר המאמן טל רונן – "מובטח לנו עבר מזהיר".

איני מקל ראש בעבר, הוא חשוב וחיוני מאוד כנקודת התייחסות, כמתווה של מורשת וכבסיס לחקירה, למידה והוצאת קווים מנחים ותובנות לקראת העתיד. אך העבר לא נועד כדי להתבוסס בו.  בתקופה זו אנו מוזמנים  לסכם לתחקר וללמוד מהצלחותינו,  כמו מהמקומות הדורשים שיפור ולהגדיר מהם הדברים הנדרשים אל מול יעדינו, כך שהשנה הבאה תעמוד על כתפי קודמתה.

אני מאחל לכולנו שנה טובה, שנה של יצירה ופעולה משותפת, שנה בה ניצור עוד פיסות של העתיד שאנו מאחלים לעצמנו, אך בעיקר- שנה בה נוכל להיות במיטבנו בדרך להיות האדם אליו אנו שואפים.

חזור »