Contact Me

זהות רעננה לשנה החדשה

בעוד מספר ימים, עומדת להסתיים השנה האזרחית ובפתח שנה חדשה. התאריך החדש  שבו תחל שנת 2011, הוא מאוד ייחודי בסימטריה שלו ומורכב רק מהספרות אחת- 1.1.11. שילוב זה מזכיר לי  תהליך של איפוס מונה, ועשוי לסמל עבור מי שיבחר בכך, התחלה חדשה לגמרי.

כמיטב המסורת עם סיום כל שנה, ניתן לסכם את השנה החולפת ולתכנן את השנה הקרובה. אלה מאיתנו שמנהלים עסקים, מחלקות, או חברות מתמחים מאוד בהצבת יעדים בתחום העסקי ופועלים בדרך נחושה כדי לעמוד בהם.  אני מניח שבתחום האישי אנחנו קצת פחות קפדניים. 

הפעם, אני מציע להסתכל על תחילת השנה בצורה מעט שונה. כאזרחי מדינת ישראל, יש לכולנו תעודות זהות, המגדירות את מעמדנו כאזרחי המדינה. השאלה שמעניינת אותי כמאמן, היא מהו מעמדנו בעיני עצמנו? מהי הזהות הפנימית שגיבשנו שמשפיעה כל כך על הדרך שבה אנו חווים את חיינו.

לפי אנתוני רובינס- הדברים שאנחנו יכולים או איננו יכולים לעשות, שאותם אנו רואים כאפשריים או כבלתי אפשריים, אינם נובעים בדרך כלל מיכולתנו הממשית. סביר יותר להניח כי הם נובעים מאמונותינו בנוגע לשאלה מי אנחנו.

לפיו, יכולתנו האישית היא קבועה, אך האחוז, שאותו אנו מנצלים ממנה, תלוי בזהות העצמית שלנו. לדוגמה, אם אתם חשים שאתם אנשים שוחרי אתגרים וחופשיים, תביאו לידי ביטוי התנהגויות התואמות את זהותכם. השאלה, האם אני רואה את עצמי כ"כישלון" או כ"מצליחן", כ"הרפתקן" או כ"חסר ביטחון", תעצב באופן ברור את היכולות שאנצל, את הפעולות שבהן אנקוט ואת התוצאות שאשיג.

למעשה, האופן שבו אנו תופסים את עצמנו קובע את גובה תקרת הזכוכית שאנו מציבים מעל לראשנו.

מענה לשאלות הבאות: מי אני? כיצד אוכל להיות? מה אפשרי עבורי? מה אני יכול לעשות? מה אני צריך להיות? ומה אני צריך לעשות? קובע את המציאות שלי –  כלומר מה שאפשרי או לא אפשרי עבורי.

לפי אלן סילר :אנחנו לא רואים את העולם כפי שהוא, אנו רואים אותו על פי מי שאנחנו. ואני מוסיף כי תפיסתנו את עצמנו היא לעיתים מדויקת ולעיתים קרובה יותר לאמונה טפלה. כאשר היא נשארת ברקע, כשאנו לא מודעים לה, אנו למעשה כמו בובה על חוט, המגיבה לסביבה ללא אפשרות אמיתית של בחירה. אנו אפילו נמצאים בתוך סוג של נבואה שמגשימה את עצמה. 

לא קל לשנות את זהותנו:

הזהות מהווה מרכיב קבוע – עוגן של ביטחון בסביבה משתנה במהירות, ומכילה מרכיב  הולך וגדל של חוסר ודאות, לפי רובינס: הדבר היחיד שכולנו סומכים על עקביותו הוא תחושת הזהות שלנו. אם נתחיל לפקפק במי שאנחנו, לא יהיה בסיס לכל ההבנות, אשר עליהן ביססנו את חיינו. לכן אנשים מתקשים לוותר על הזהות שלהם גם כשאינה משרתת אותם – לדוגמא אני חלש עם נשים, אני  לא חכם גדול  או אני בטטת כורסא.

איך אנו מזהים את הזהות שלנו? (או את תפיסתנו את עצמנו)

הדרך הפשוטה היא לשאול את עצמי מי אני?

אתם מוזמנים לשאול את עצמכם את השאלה הזו מספר פעמים ולהקדיש מספר דקות לרשום את התשובות שעולות. בחנו את עצמכם  לפי אילו קריטריונים הגדרתם את עצמכם? מהו המוטיב המוביל? האם זה על פי:

שאלה חשובה לא פחות היא מהי נקודת הזמן שלפיה אנו מציגים את עצמנו? על סמך העבר (כמו כל ההגדרות שהוצגו עד כה), ההווה או עתיד? אם ההווה  הנוכחי שלנו אינו מסעיר אולי כדאי שנציג את עצמנו מתוך העתיד שאנו מחויבים ליצור, על פי ייעודנו או החזון שלנו, על פי הדברים שבהם אנו מאמינים באמת, או על פי התשוקה שלנו.

 אז מה בכל זאת ניתן לעשות?

יצירת אמונות חדשות על פי נקודות התייחסות חדשות

על פי רובינס – המהות שאותה אתם מכנים זהותכם אינה אלא הדברים שאתם החלטתם להזדהות, וכי בן רגע אתם יכולים לשנות הכול. כאשר אנו מפתחים אמונות חדשות בנוגע למי שהננו, תשתנה התנהגותנו על מנת לתמוך בזהות חדשה זו.

לשם כך, כדאי שנבחן את האמונות שלנו ועד כמה הן משרתות אותנו בנתיב בו אנו פוסעים

ונתחיל ליצור אמונות חדשות שתתמוכנה בנו. אמונות הנשענות על נקודות התייחסות חדשות. לפיו – האמונות שלנו נשענות על נקודות התייחסות שונות ומגוונות בחיינו. יש בתוכנו די נקודות התייחסות על מנת לתמוך בכל רעיון רצוי: שאנו בטוחים בעצמנו או חלשים, שאכפת לנו או שאנו אנוכיים. במידה ואין לנו את נקודות ההתייחסות הרצויות לנו  כדאי שנחפש חוויות המרחיבות את תחושת הזהות והיכולת שלנו.

יצירת הקשר חדש

כאשר אנו מזהים את הדרך שמתוכה אנו מתבוננים על המציאות, אנו יכולים לבחור להסתכל עליה ממקום חדש, ליצור הקשר חדש שיחזק אותנו וייתן לנו מוטיבציה ואנרגיה לנוע קדימה גם אם המצב הנוכחי נראה קשה.

הקשר זה יכול להישען על  חיבור לייעוד שלנו- אותה סיבה שבזכותה הגענו לעולם המגדירה את תרומתנו הייחודית ואותנו כשאנו במיטבנו, חיבור לחזון – אותה תמונת עתיד רצויה שמושכת אותנו לפעול להגשימה, או כל משחק גדול או אתגר שאנו בוחרים לקחת על עצמנו.

הרי "העבודה זה לא מה שאנו עושים, זה מי שאנו הופכים להיות על ידי זה שאנו עושים אותה."

כמובן שיש דרכים רבות לחזק את תפיסת העצמי ולגבש זהות התומכת בך יותר. מבחינתי, מטרת המאמר היא לגרות לחשיבה ולא להביא את "התשובה".

לסיכום, אני מאחל לנו שנה טובה, בה נתפוס את עצמנו בדרך רחבה יותר, יותר חומלת ומעצימה,שתאפשר לנו לפעול לנוע קדימה בעוצמה ולאסוף חוויות ורגעים שירוממו אותנו ולא יגבילו אותנו.

וכפי שאמר ארתור סי קלארק: "הדרך היחידה לגלות את גבולות האפשרי היא לחזות אותו ולהגיע אל הבלתי אפשרי."

ושארל דה גול ציין כי: "דבר גדול לא יושג אף פעם ללא אנשים גדולים, ואנשים הם גדולים רק כאשר הם נחושים בדעתם להיות כאלה."

שנה טובה.

 

חזור »